דילוג לתוכן
הנה סיפור אישי על הקשר שלי עם דורון נבון שהוא בעיני גדול המורים בעולם בנין ג'וצו,
לוחם על בעל יכולות אדירות ומוערך באופן יוצא דופן על ידי המאסטר הצומי סנסיי
כפי שהעיד בפני פעם כשהייתי בביקור בביתו ביפן
המפגש הראשון עם דורון היה מצד אחד תחושה של הנה מצאתי את מה שחיפשתי ומצד שני קשה מאד נפשית ופיזית
כאשר כבר באימון הראשון הוא סדק לי צלע במכת בושי(מכת אגודל לצלעות) .
זה היה מסר.
דורון לא הסביר.
המעשים שלו היו המסר.
הייתי צריך להבין למה הוא מתכוון.
היה ברור לי שהוא לא עושה את זה רק כדי להרגיש חזק יותר אלא ההפך.
כדי ללמד.
הבנתי שהוא רוצה רק תלמידים אמיתיים שרוצים באמת ללמוד להגן על עצמם ולהתפתח עוד ועוד
ולא כאלה שבאים כדי להיות יותר חזקים מאחרים
ואכן מהר חלק ניכר מהתלמידים נעלם .
האימונים היו קשים מאד.
דורון דרש מאיתנו משמעת עצמית חזקה,
נזף בנו כל פעם כשראה שלא חזרנו על החומר ואי אפשר היה לשקר לו…
גם לא היה כדאי…
דורון הוא מאסטר בטאי סבקי שהיא תנועת הקרב המיוחדת לנין ג'וצו,
מורה קפדן מאד, דורש ללא פשרות,
מצד אחד התנהג בקשיחות רבה באימונים וזה היה כואב מאד ומצד שני היה כלפינו כמו אמא דואגת.
זהו עוד דבר שהעיד עליו כאדם בעל שעור קומה אמיתי .
בשנים הראשונות גרתי בתל אביב אך לאחר מכן עברתי לגור ברמת הגולן והקמתי משק חקלאי.
הקשר עם דורון המשיך להיות חזק .
הגעתי פעם-פעמיים בשבוע מהרמה לתל אביב לאימון…
גם זה היה נסיון קשה מאד.
לפעמים הייתי חוזר מעולף מעייפות…
בתקופה שגרתי בתל אביב דורון נהג להזמין אותי לביתו ברמת אביב לאימונים אישיים.
שם לימד אותי דברים רבית ושונים.
שם גם הרגשתי במקצת את יכולותיו הרבות תוך כדי הקרבות שעשינו ביו הכסאות והשולחנות בביתו.
פעם אחת מצאתי את עצמי שוכב מעולף על הריצפה.
פקחתי את העיניים ואני רואה את דורון יושב ליד הדלפק בוחש לו כוס תה ושואל אותי נו? התעוררת? בוא נשתה תה…
רק היום אני מבין מה קרה וזה פשוט מדהים!
גולת הכותרת היתה ללא ספק הנסיעה שלנו בשנת 1983 עם דורון ליפן
להציג אותנו בפני המאסטר הצומי להתאמן אצלו ולהשתתף בטאי קאי (אימון בינלאומי) הראשון בעולם שעשה הצומי.
כל הנסיעה הייתה חוויה אדירה ובלתי נשכחת.
האימונים אצל הצומי,
האימונים אצל השיהאנים כשבתקופה הזו לא היו בכלל מורים מערביים.
דורון היה המורה המערבי היחידי שם.
כשכל השיהאנים הוותיקים שלפני דורון כגון טנמורה, אישיזוקה, אוגורי, סנו, נוג'וצ'י, נאגאטו היו ראשי הנין ג'וצו ביפן אחרי המאסטר.
והאימונים אצלם היו ממש חוויה אדירה.
הרגשנו שאנחנו מתחברים למקור בן אלפי שנים של ידע ורוח לחימה.
בנוסף לכך, לדורון היתה חברה יפנית בתו של שר בממשלה ואדם מאד עשיר והם ארחו אותנו כמו מלכים.
נתנו לנו דירה לגור בה והצמידו לנו נהג עם מיניבוס שיקח אותנו לאן שנרצה…
אפילו טנמורה שכבר אז היה ביחסים לא טובים עם הצומי נרתם ללוות אותנו לטיול מדהים לטוגקשיימה, אזור הנינג'ות בעבר,
ואירח אותנו בריוקן (בית הארחה יפני מסורתי) עתיק בן מאות שנים, מאד יוקרתי בתוך יער מדהים כשליד הפתח זורם לו פלג נחל קטן..
כשהוא לוקח אותנו למסע רגלי בן אלפי מדרגות עד לראש ההר שבו פעלו הנינג'ות.
בתקופה האחרונה לפני שדורון עזב ליפן לצערי החברה הוותיקים החלו להעלם מהאימונים.
במקביל החלה הרפורמה בדרגות שעשה הצומי שהעמידה את השיהאנים הוותיקים בצורה מגוחכת בשורה אחת עם כל מיני שיהאנים אירופאיים ואמריקאיים מדומים…
דורון מיד הבין שהמשחק הזה לא בשבילו ופשוט חתך.
כיום דורון חי ביפן ואני וחברי הוותיקים ממשיכים את ההתפתחות של הנין ג'וצו בארץ ובעולם
